טעויות ומשוב לצמיחה

הורים צעירים (ולא רק הם), מעידים פעמים רבות כי הם חשים ייסורי מצפון. כמעט תמיד, ייסורי המצפון הינם תוצר של החלטות שקיבלתם ולא הטיבו עם ילדיכם. לא אחדש לכם כי להשיב את הגלגל לאחור – לא ניתן. עם זאת, אולי אחדש לכם כי טעויות הן טבעיות, וחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה האינסופי שלכם כהורים.

בתור יועצת משפחתית, אחד הדברים שאני ממליצה עליהם כבר בראשית התהליך, הוא להסיר מכם את כל הרגשות השליליים – מחרטות ועד הלקאות עצמיות. הרגשות האלו מעכבים אתכם, גוזלים מכם את הזכות להיות נוכחים ברגע עם ילדיכם ואף עלולים לערער את הסמכות ההורית שלכם (בין היתר, בעקבות חוסר ביטחון שלכם בעצמכם מול הילדים). 

אל תלקו עצמכם על טעויות, למדו מהן

ראשית, אילו "טעויות" הורים נוטים לעשות ולגלות אותן בדיעבד?

• הרשמה למוסד חינוכי שהתגלה כפחות מתאים לילד
• תחילת תהליך גמילה בשלב מאוחר יחסית
• ויתור תמידי לילדים שערער לחלוטין את הסמכות ההורית
• חינוך בשיטת חיזוקים שליליים שלא הניב דבר מלבד תסכול הדדי ועוד…

אין זה ריאלי שתצפו מעצמכם לבצע את תפקיד חייכם מבלי ללמוד אותו תוך כדי תנועה (מה שאתם לבטח מכנים – לטעות). הבעיה העיקרית במונח "טעות" היא המטענים השליליים הנלווים אליו – מחרטות ועד ייסורי מצפון ("הייתי צריך להגיב אחרת", "הכל בגללי! אני הורה לא מספיק טוב", "למה לא הקשבתי לתחושות הבטן שלי" ועוד…). אני מציעה לכם לשנות את גישתכם לגבי "הטעויות" שאתם עושים: אינכם טועים, אלא רק לומדים.

בעת שתבינו כי הטעויות שלכם הן "שכר לימוד", התפישה לגביהן תשתנה. בתור יועצת משפחתית, אני ממליצה שתנסו ככל הניתן שלא להיות שיפוטיים כלפי עצמכם, שכן אף דבר טוב לא יצא לכם מדפוס זה. חבקו את טעויות ההורות שלכם, למדו מהן, התחזקו מהן והפיקו מהן את המיטב להבא. 

האם ניתן למנוע "טעויות" עתידיות?

התשובה היא שכן ולא. על טעויות שכבר עשיתם, מומלץ מאד שלא לחזור מהסיבה הפשוטה: התוצאה ככל הנראה תישאר זהה. עם זאת, ישנם אירועים עתידיים שאינכם יכולים לצפות אותם או איך תגיבו אליהם. כהורים, איש לא מצפה מכם (מלבדכם) להיות מושלמים בתפקידכם. עם זאת, ישנן ציפיות שראוי שתטפחו מול עצמכם: לגלות דרך קבע רגישות לילדיכם, להכיל אותם ולפעול תמיד מתוך כוונות טובות וטהורות. 

עשיתם "טעות" מול הילדים? כך אני, בתור יועצת משפחתית, ממליצה לכם לפעול:

• כהורים, גבו תמיד זה את זו מול הילדים. במידה ויש ביניכם מחלוקת על התנהלות באירוע מסוים, פתרו אותה ביניכם בחדרי חדרים.
• שימו לב כי אינכם מדברים על עצמכם במונחים של כישלון מול הילדים, שכן הסמכות ההורית שלכם עלולה להתערער. המטרה היא למנוע תגובה/רגש מסוג: "ידעתי שאבא לא מבין כלום. אני לא מקשיב לו יותר". עם זאת, חשוב להדגיש: במידה ומגיעה לילדכם התנצלות מכם בעקבות טעות שעשיתם, אל תהססו להביע אותה בפניו.
• זכרו היטב את הטעות ולא בכדי להנציח אותה, אלא רק בכדי ללמוד ממנה ולהימנע מחזרה עליה בעתיד.